מקרה קליני לבחינת שלב ב'
שבר צוואר ירך קשיש עם קוצר נשימה והתעלפויות חוזרות
גבר בן 82, עצמאי בתפקודו, הופל והגיע למיון עם כאבים במפשעה ימין; אבחנה-שבר תת-ראשי צוואר הירך. ברקע: יתר לחץ-דם, דיס־ליפידמיה, סוכרת סוג 2 מאוזנת. מדווח על שני אירועי סינקופה במאמץ בחודש האחרון וקוצר-נשימה בעלייה במדרגות (NYHA III). אין תיעוד אקו-לב עדכני.
סימנים חיוניים
- ל״ד 145/60 , דופק 54 , רוויון O₂ 95 % אוויר-חדר.
בדיקה פיזיקלית
- אאוסקולציה: אוושה סיסטולית גסה בקו אמצע בית-חזה המקרינה לקרוטידים; חירחורים בסיסיים קלים.
בדיקות מעבדה והדמיה
- ECG: ‎LVH + ‎ LBBB ישן. Hb 11.4 g/dL, Cr 1.1 mg/dL, INR 1.1.
- צילום חזה: קרדיומגליה קלה, גודש כלי דם ריאתי.
החולה מיועד לניתוח חירום (תוך < 48 ש') של Hemi-arthroplasty בגישה אחורית.
חלק א׳ – שאלות לנבחן
הערכת סיכון פרה-אופרטיבית
1
אילו בדיקות/הדמיות דחופות תבקש טרם כניסה לחדר ניתוח?
2
מהם הממצאים הקליניים שמדאיגים אותך ביותר ולמה?

חלק ב׳ – שאלות עם תשובות מנומקות

1.1 שאלה: אילו בדיקות/הדמיות דחופות תבקש טרם כניסה לחדר ניתוח? תשובה: Echo bedside להערכת שטח המסתם האאורטלי, מפל לחצים ותפקוד חדר שמאל/ימין. Gas-ים ארטריאליים וקווי בסיס Hb-Lactate. Ionized Calcium & Mg (נטייה להפרעות קצב). נימוק: חשד עז ל-Severe Aortic Stenosis (SAS) – קובע אסטרטגיית הרדמה וניהול המודינמי. 1.2 שאלה: מהם הממצאים הקליניים שמדאיגים אותך ביותר ולמה? תשובה: סינקופות מאמץ + אוושה סיסטולית המקרינה → מרמזים על SAS חמור. ברדיקרדיה 54 /min עם LBBB → סיכון לחסמי הולכה בניתוח. סימני גודש ריאתי → תפקוד דיאסטולי ירוד, רזרבה לבבית קטנה. נימוק: SAS חמור מעלה תמותה בהרדמה אזורית עקב ירידת preload -‏afterload שלא נסבלים.

בחירת טכניקת הרדמה
1
האם תבחר בהרדמה אזורית (ספינאל/אפי-דורלית) או הרדמה כללית? נמק.
2
אילו שינויים באסטרטגיית ההרדמה תיישם כדי למזער סיכון קרדיו-ווסקולרי?

2.1

View more

ניהול המודינמי תוך-ניתוחי
1
מה יעד הל״ד המינימלי (MAP) שתשאף אליו?
2
אילו תרופות ואזואקטיביות תהיה מוכן להזליף, ובאיזו עדיפות?

3.1

שאלה: יעד MAP מינימלי? תשובה: ≥ 80 mmHg (או לשמור SBP בסיס ±10 %). נימוק: נדרש דיאסטולה גבוהה לפרפוזיית קורונריות דרך המסתם הצר. 3.2 שאלה: אילו ואזואקטיבים? תשובה: Phenylephrine (50-100 µg בולוס / 0.3-0.8 µg·kg·min⁻¹) – מעלה SVR ללא טכיקרדיה. Norepinephrine מיידי אם לחץ נמוך חרף נוזלים. Ephedrine להורדת ברדיקרדיה עם נפילה. נימוק: אגוניסט α-טהור שומר preload ואינו מעלה HR.

חלק א׳ – שאלות לנבחן (המשך)
ניהול נוזלים
1
איזה סוג ווליום תתן בראשית הניתוח ולפי איזה מדדים תכוון?
2
כיצד תנהג אם מופיעות עליות לחץ מילוי ריאתי וסטורציה יורדת?

4.1

שאלה: איזה סוג ווליום תתן? תשובה: ‎250 mL Albumin 5 % בהזרקה איטית, ערכי PPV < 13 %. נימוק: עומס-יתר עלול להביא לבצקת ריאות; יש להימנע מקריסטלואידים גדולים. 4.2 שאלה: איך תנהג בעליית לחצי מילוי וסטורציה יורדת? תשובה: טיפול תרופתי Diuresis עם Furosemide 10-20 mg. תמיכה נשימתית העלאת FiO₂, שיפור תנוחת ראש 30°. תמיכה מכנית שקילת CPAP/PEEP 5 ס"מ במידת סבילות ל״ד. נימוק: טיפול ב-pulmonary congestion מבלי להפחית CPP.

מעקב וציוד ניטור
1
ציין שני אמצעי ניטור פולשני שתרצה להתקין ולמה.
2
האם TEE אינטרה-אופרטיבי הכרחי במקרה זה? נמק.

5.1

שאלה: שני ניטורים פולשניים רצויים? תשובה: Art-line רציף (רדיקאלי או פמורלי) לל״ד-Beat-to-Beat. CVP / PAC דרך IJ → הערכת Preload, דגימות גזים מרכזיים. נימוק: חולים SAS רגישים לשינויי Pre/Afterload. 5.2 שאלה: האם TEE אינטרה-אופ' הכרחי? תשובה: רצוי מאוד: מאפשר real-time EF, נפחים, MR דינמי, זיהוי איסכמיה. נימוק: תסייע לכוון נוזלים ו-Pressors בדקות קריטיות.

טיפול בכאב פוסט-ניתוחי
1
אילו אופציות אנלגטיות תציע, בהתחשב במצבו הקרדיו-וסקולרי?
2
איך תמנע דיכוי נשימה ו-delirium בחולה קשיש זה?

6.1

שאלה: אילו אופציות אנלגטיות? תשובה: בלוק אזורי Peripheral Fascia-iliaca block חד-צדדי במינון נמוך. PCA Fentanyl 10 µg bolus, ננעל 10 דק'. אנלגטיקה נוספת Paracetamol IV 1 g q6h. נימוק: הימנעות מחסימה ספינלית שעלולה להפחית SVR; אנלגזיה רב-מודאלית מורידה צריכת אופיאטים. 6.2 שאלה: איך תימנע דכאי נשימה & Delirium? תשובה: מינון אופיאטים שמרני + Capnography לאחר extubation. Early mobilization + Dexmedetomidine 0.2-0.4 µg·kg·h⁻¹ אם נדרשת סדציה. נימוק: Dex שומר נשימה ויש לו אפקט אנטי-דליריום.

סיבוכים אפשריים ו-Rescue
1
מהם שני סיבוכים קרדיאליים שכיחים בשעות הראשונות לאחר הניתוח?
2
פרט תוכנית מעקב וטיפול יזום למניעת אותם סיבוכים.

7.1

שאלה: שני סיבוכים קרדיאליים שכיחים? תשובה: AF חדש עקב לחץ דיאסטולי מוגבר ו-SAS. MI תבוע משבירה איסכמית בהיפוטנשיה/טכיקרדיה. נימוק: חולה עם LVH ו-supply-demand mismatch. 7.2 שאלה: תוכנית מעקב וטיפול? תשובה: ניטור Telemetry, Troponin-T q8h × 24. טיפול תרופתי β-Blocker קצר-טווח (Esmolol) לשמור HR < 70. תמיכה המודינמית המשך Phenylephrine לשמירת SBP. מעקב אקו-לב חוזר אם עולה Trop או שינוי ST. נימוק: ניטור מוקדם משפר זיהוי ותיקון פגיעה איסכמית מידית.

סיכום ניהול מקרה
הערכה פרה-אופרטיבית
זיהוי SAS חמור והערכת סיכונים קרדיווסקולריים
אסטרטגיית הרדמה
הרדמה כללית עם שמירה על יציבות המודינמית
ניהול תוך-ניתוחי
שמירה על MAP ≥ 80 mmHg, ניטור פולשני, ניהול נוזלים זהיר
טיפול פוסט-אופרטיבי
אנלגזיה רב-מודאלית, מניעת דליריום, ניטור סיבוכים קרדיאליים
נקודות מפתח לזכירה
היצרות מסתם אאורטלי (SAS)
  • סיכון גבוה בהרדמה
  • רגישות לשינויי לחץ דם
  • צורך בשמירת SVR
ניהול המודינמי
  • שמירת דופק נמוך-בינוני
  • שימוש ב-α אגוניסטים
  • הימנעות מעומס נוזלים
ניטור וטיפול
  • ניטור פולשני חיוני
  • אנלגזיה רב-מודאלית
  • מעקב אחר סיבוכים קרדיאליים
שאלות נוספות לדיון
שיקולים נוספים
  • מה תהיה הגישה אם מתגלה SAS קריטי (שטח מסתם < 0.8 סמ"ר)?
  • האם יש מקום לדחיית הניתוח לטובת TAVI מקדים?
  • כיצד תשתנה הגישה אם מתגלה EF נמוך (< 40%)?
אתגרים בניהול פוסט-אופרטיבי
  • מהי אסטרטגיית הנוזלים המיטבית ב-24 שעות ראשונות?
  • מתי ניתן להתחיל טיפול אנטי-קואגולנטי לאחר הניתוח?
  • כיצד לנהל אירוע AF חדש בחולה עם SAS?