תחנת אנסתזיה מיילדותית: רעלת הריון ואקלמפסיה
תרחיש קליני מורכב המדגים את הניהול האנסתזיולוגי של מצב חירום מיילדותי חמור, מהערכה ראשונית ועד לטיפול נמרץ.
הצגת המקרה
קוראים לך בדחיפות לחדר לידה. אישה בת 34, שבוע 38 להריון, הגיעה למיון יולדות עם תלונות על כאבי ראש וראייה מטושטשת. המיילדת מדווחת שהיא נראית "לא טוב".
שאלות לנבחן:
  1. אילו נתונים מיידיים תרצה לקבל ומה תבדוק בבדיקה הפיזיקלית?
  1. אילו בדיקות מעבדה דחופות תשלח?
  1. בהנחה שמדובר ברעלת הריון עם מאפיינים חמורים (Severe features), מהו הטיפול התרופתי הראשוני למניעת פרכוסים ומה הדגשים במתן שלו?

תשובות ודיון: הערכה ראשונית וטיפול

הערכה ובדיקה פיזיקלית מדידת לחץ דם: יש לבקש מדידה עדכנית. במקרה זה, צפה ל-BP סביב 160/110 ומעלה. סימנים נוירולוגיים: הערכת מצב הכרה, החזרי גידים (Hyperreflexia), וקלונוס (Clonus) שמעידים על רגישות עצבית מוגברת וסכנת פרכוס. תסמינים נוספים: כאב אפיגסטרי או ברום הבטן (ימני עליון - RUQ) המעיד על מעורבות כבדית. הערכת נתיב אוויר: בדיקת דרכי אוויר צפויה לגלות בצקת משמעותית, האופיינית בהריון ומוחמרת ברעלת. בדיקות מעבדה ספירת דם (דגש על טסיות - Thrombocytopenia מתחת ל-100,000). תפקודי כבד (אנזימי כבד מוגברים פי 2 מהנורמה). תפקודי כליה (קריאטינין, חלבון בשתן). פנל קרישה (PT/PTT, פיברינוגן) לשלילת DIC או HELLP syndrome. טיפול במגנזיום (Magnesium Sulfate) מנת העמסה (Loading Dose): 4-6 גרם IV במשך 15-20 דקות. מנת אחזקה: עירוי מתמשך של 1-2 גרם לשעה. ניטור רעילות: יש לעקוב אחר החזרי גידים (היעלמותם היא סימן ראשון לרעילות), קצב נשימה (דיכוי נשימתי), ותפוקת שתן (שכן מגנזיום מפונה בכליות).

סעיף 2
התפתחות המקרה: פרכוס
בזמן שאתה מעריך את החולה ומחבר מוניטורים, החולה מגלגלת עיניים לאחור ומתחילה בפרכוס טוני-קלוני כללי.
01
מהן הפעולות המיידיות שיש לבצע בזמן הפרכוס?
02
החולה קיבלה כבר מנת העמסה של מגנזיום. כיצד תטפל בפרכוס החוזר/המתמשך?
03
מהי המטרה הדחופה הבאה לאחר ייצוב הפרכוס?

תשובות ודיון: ניהול פרכוס אקלמפטי

החלטה על יילוד הפרכוס מהווה אינדיקציה ל-Eclampsia ומחייב יילוד דחוף (בדרך כלל ניתוח קיסרי חירום) לאחר ייצוב ראשוני של האם. אין לרוץ לחדר ניתוח לפני הבטחת חמצון וייצוב המודינמי בסיסי. טיפול תרופתי לפרכוס עמיד/חוזר מתן בולוס נוסף של מגנזיום (2 גרם) אם הפרכוס נמשך. שימוש בבנזודיאזפינים (כגון מידזולם) או פרופופול במינון קטן להפסקת הפרכוס, תוך מוכנות להשתלטות על נתיב האוויר. ניהול הפרכוס (ABC) קריאה לעזרה. שמירה על נתיב אוויר ומתן חמצן (מניעת היפוקסיה ואצידוזיס שהם מסוכנים לעובר). הגנה מפני אספירציה והשכבה על צד שמאל (Left Uterine Displacement) למניעת לחץ על ה-Vena Cava ושיפור תפוקת הלב.

סעיף 3
התפתחות המקרה: הכנה לניתוח קיסרי דחוף
הוחלט על ניתוח קיסרי דחוף (Category 1). החולה לאחר המצב הפוסט-איקטלי (Post-ictal), מבולבלת אך נושמת עצמונית. ל"ד 170/110. דופק 110.
מהי שיטת ההרדמה המועדפת במצב זה ומדוע?
אילו תרופות אינדוקציה (השראת הרדמה) תבחר, ומהם הסיכונים הספציפיים בחולה זו?
כיצד תנהל את נתיב האוויר?

תשובות ודיון: ניהול הרדמה באקלמפסיה

הרדמה כללית (General Anesthesia) במצב של eclampsia פעילה/מצב פוסט-איקטלי עם הכרה מעורפלת, או מצוקה עוברית קשה (Bradycardia), הרדמה כללית היא לרוב הבחירה הבטוחה והמהירה ביותר. הרדמה אזורית (ספינלית) עלולה להיות בעייתית אם יש חשד לעלייה בלחץ תוך גולגולתי (ICP), הפרעות קרישה (טרומבוציטופניה שטרם נשללה), או חוסר שיתוף פעולה. תרופות אינדוקציה פרופופול: מקובל, אך יש להיזהר מהורדת ל"ד חדה. קטאמין: יש להיזהר או להימנע בחולה עם יתר לחץ דם חמור, שכן הוא עלול להחמיר את ה-HTN. אטומידייט (Etomidate): אופציה טובה ליציבות המודינמית. טיפול בלחץ הדם באינדוקציה: חובה למנוע תגובה סימפטטית חריפה לאינטובציה שעלולה לגרום לדימום מוחי. ניתן להשתמש ב-Remifentanil (בזהירות על העובר, אך בסיטואציית חירום חיי האם קודמים ולעיתים קרובות משתמשים בו לשליטה המודינמית מהירה), או Labetalol/Esmolol לפני הלרינגוסקופיה. ניהול נתיב אוויר אינטובציה מהירה (RSI) עם לחץ קריקואיד (Cricoid pressure). שימוש בוידאו-לרינגוסקופ (Video Laryngoscope) הוא מומלץ ביותר כקו ראשון, עקב שכיחות גבוהה של נתיב אוויר קשה (בצקת). צינור תוך-קני (Tube) בקוטר קטן יותר (6.0-6.5) עקב הבצקת.

סעיף 4
התפתחות המקרה: החייאת יילוד
התינוק חולץ. הוא רפוי (Floppy), ללא מאמץ נשימתי, ציאנוטי.
שאלות לנבחן:
  1. תאר את שלבי ה-NRP (Neonatal Resuscitation Program) הראשוניים בדקה הראשונה.
  1. לאחר 30 שניות של הנשמה בלחץ חיובי (PPV), הדופק הוא 50. מה הצעד הבא?
  1. הדופק נותר מתחת ל-60 למרות החייאה מתקדמת. מה המינון ודרך המתן של אדרנלין?

תשובות ודיון: פרוטוקול החייאת יילוד

שלבים ראשוניים חימום, ייבוש, וגירוי התינוק. פתיחת נתיב אוויר (Suction אם יש הפרשות חוסמות). אם אין נשימה או דופק < 100: התחלת הנשמה בלחץ חיובי (PPV). דופק < 60 אם הדופק מתחת ל-60 לאחר 30 שניות של PPV יעיל (בדיקת תנועות בית חזה): יש להתחיל עיסויי חזה (Chest compressions). היחס הוא 3 עיסויים להנשמה אחת (3:1). יש לשקול אינטובציה בשלב זה כדי להבטיח הנשמה יעילה. אדרנלין (Epinephrine) האינדיקציה: דופק < 60 לאחר 60 שניות של עיסויים והנשמה יעילה. מינון IV (דרך וריד טבורי - UVC): 0.01-0.03 מ"ג/ק"ג (שהם 0.1-0.3 מ"ל/ק"ג של תמיסת 1:10,000). אם אין גישה ורידית, ניתן לתת דרך הטובוס במינון גבוה יותר (0.05-0.1 מ"ג/ק"ג).

סעיף 5
התפתחות המקרה: דימום רחמי

התינוק הועבר לטיפול נמרץ פגים. המנתח מדווח שהרחם אטוני (Atony) ויש דימום רב. הוא מבקש כווץ רחם.
1
מהי התרופה הראשונה שתתן וכיצד?
2
המנתח מבקש Methergine (Methylergonovine). האם תתן? נמק.
3
אילו תרופות כווץ רחם נוספות עומדות לרשותך ומהן הוריות הנגד שלהן?

תשובות ודיון: ניהול דימום רחמי

Methergine התווית נגד מוחלטת (Contraindicated): בחולה זו עם רעלת הריון ויתר לחץ דם. התרופה גורמת לכיווץ כלי דם ועלולה לגרום למשבר יתר לחץ דם חריף ואירוע מוחי (CVA). זו נקודת מפתח בתחנה זו. Oxytocin (Pitocin) קו ראשון. ניתנת כעירוי מתמשך (למשל 20-40 יחידות בליטר נוזלים) או בולוסים קטנים וזהירים (למשל 3 יחידות). מתן בולוס מהיר במינון גבוה עלול לגרום לתת לחץ דם (Hypotension) וטכיקרדיה. אופציות נוספות: Carboprost (Hemabate / PGF2α) ניתנת 0.25 מ"ג IM או לתוך שריר הרחם. התווית נגד יחסית: אסתמה (עלולה לגרום לברונכוספאזם). Misoprostol (Cytotec) פרוסטגלנדין E1, ניתן רקטלית (600-800 מק"ג) או סוב-לינגואלית. פרופיל בטיחות טוב יחסית. Tranexamic Acid (Hexakapron) יש לתת מוקדם (1 גרם) כחלק מפרוטוקול דימום, למניעת פירוק פיברין.

סעיף 6
התפתחות המקרה: דימום מסיבי
למרות הטיפול התרופתי, הדימום נמשך. המנתח חושד שיש קרעים נוספים או שהרחם לא מתכווץ. ל"ד יורד ל-80/40, דופק 130.
שאלות לנבחן:
  1. אילו מוצרי דם תזמין וכיצד תנהל את העירוי (יחסים)?
  1. מתי תשקול שימוש ב-Cell Saver (איסוף דם עצמי) בניתוח קיסרי, ומהם השיקולים הבטיחותיים?
  1. אילו פעולות כירורגיות/התערבותיות ניתן לבצע לפני כריתת רחם?

תשובות ודיון: פרוטוקול עירוי דם מסיבי

Massive Transfusion Protocol (MTP) הפעלת נוהל MTP. מתן דם, פלזמה (FFP) וטסיות ביחס מאוזן (לרוב שואפים ל-1:1:1 בטראומה/דימום מסיבי). מתן Cryoprecipitate או פיברינוגן מרוכז (Fibrinogen concentrate) לשמירה על רמת פיברינוגן > 200 מ"ג/ד"ל, קריטי בדימום מיילדותי. Cell Salvage מקובל לשימוש בניתוחים קיסריים עם דימום רב. החשש התיאורטי הוא תסחיף מי שפיר (Amniotic Fluid Embolism) או חיסון Rh (Isoimmunization). בפועל, מחקרים הראו שזה בטוח בשימוש עם פילטרים מתאימים (Leukocyte depletion filters) ושטיפה טובה של הכדוריות. בחולה עם סוג דם Rh שלילי יש לתת Anti-D. פעולות כירורגיות הכנסת בלון תוך רחמי (Bakri balloon) לטמפונדה. תפרים לוחצים (B-Lynch sutures). אמבוליזציה של עורקי הרחם (בחדר צנתורים - פחות רלוונטי בחולה לא יציבה על שולחן הניתוחים, אלא אם יש חדר היברידי). בלית ברירה - כריתת רחם (Hysterectomy) להצלת חיים.

סעיף 7
התפתחות המקרה: לאחר כריתת הרחם
בוצעה כריתת רחם. הדימום פסק. המטופלת קיבלה מוצרי דם רבים. כעת יציבה המודינמית על תמיכת וזופרסורים קלה. הטמפרטורה 35.5 מעלות.
1
האם תבצע אקסטובציה בסיום הניתוח? נמק את שיקוליך.
2
לאן תעביר את החולה ומהם הדגשים להמשך טיפול במגנזיום?
3
מהם הסיבוכים העיקריים שיש לעקוב אחריהם ב-24 השעות הקרובות?

תשובות ודיון: ניהול פוסט-אופרטיבי

החלטה על אקסטובציה במקרה זה, מומלץ לא לבצע אקסטובציה מיידית. סיבות: נתיב אוויר בצקתי (החמיר עקב מתן נוזלים מרובים, תנוחת טרנדלנבורג, ורעלת הריון). היפותרמיה קלה והפרעות קרישה פוטנציאליות. צורך בהמשך ייצוב המודינמי והערכת דימום. מצב פוסט-איקטלי ומתן תרופות הרדמה ומשככי כאבים. המשך טיפול (ICU/PACU) העברה ליחידה לטיפול נמרץ (כללי או מיילדותי). מגנזיום: יש להמשיך טיפול במגנזיום למשך 24 שעות לפחות לאחר הלידה למניעת פרכוסים חוזרים (Eclampsia יכולה להופיע גם Postpartum). יש להתאים מינון אם יש אי-ספיקת כליות (אוליגוריה). סיבוכים למעקב: בצקת ריאות Pulmonary Edema - שכיחה ברעלת הריון עקב דליפה קפילרית ועומס נוזלים. כשל כליות Renal Failure - מעקב אחר תפקודי כליה ותפוקת שתן. אירועים מוחיים CVA/PRES - ניטור נוירולוגי מתמשך. המשך דימום DIC - מעקב אחר פרמטרי קרישה.

נקודות מפתח לסיכום
זיהוי מוקדם
רעלת הריון עם מאפיינים חמורים דורשת הערכה מהירה ומקיפה של מערכות רבות.
מגנזיום סולפט
הטיפול הסטנדרטי למניעת פרכוסים - חובה להכיר את המינונים והניטור הנדרש.
ניהול נתיב אוויר
בצקת דרכי אוויר היא אתגר משמעותי - שימוש בוידאו-לרינגוסקופ וצינור קטן יותר.
התווית נגד קריטית
Methergine אסור לחלוטין בחולות עם יתר לחץ דם - עלול לגרום לאירוע מוחי.
פרוטוקול דימום מסיבי
הכרת יחסי מוצרי דם, שימוש ב-Cell Salvage, ואופציות כירורגיות.
טיפול נמרץ ממושך
המשך מגנזיום 24 שעות, ניטור סיבוכים, והחלטה מושכלת על עיתוי אקסטובציה.
סיכום התחנה
תחנה זו מדגימה את המורכבות של ניהול אנסתזיולוגי במצב חירום מיילדותי חמור. הצלחה בתחנה זו דורשת:
ידע קליני
  • הכרת פרוטוקולי טיפול ברעלת הריון ואקלמפסיה
  • שליטה בניהול נתיב אוויר קשה
  • הבנת פרמקולוגיה של תרופות כווץ רחם
  • ידע בפרוטוקולי עירוי דם מסיבי
  • הכרת עקרונות החייאת יילוד
חשיבה קלינית
  • קבלת החלטות מהירה במצבי חירום
  • תעדוף פעולות לפי דחיפות
  • זיהוי התוויות נגד קריטיות
  • הערכת סיכונים מול תועלת
  • תכנון המשך טיפול

תחנה זו מבוססת על הנחיות עדכניות לניהול רעלת הריון ואקלמפסיה, ומשלבת היבטים של אנסתזיה מיילדותית, טיפול נמרץ, והחייאה.